מאפיין ה-CSS החדש שעוזר לשמור על ריווח בפריסות רספונסיביות.
יחס גובה-רוחב
יחס הגובה-רוחב מתבטא בדרך כלל כשני מספרים שלמים ונקודתיים במימדים הבאים: width:height או x:y. יחסי הגובה-רוחב הנפוצים ביותר לצילום תמונות הם 4:3 ו-3:2, ואילו ביחסי הווידאו, ובמצלמות מודרניות יותר, יש בדרך כלל יחס גובה-רוחב של 16:9.
עם ההתפתחות של עיצוב רספונסיבי, שמירה על יחס הגובה-רוחב הולכת וגדלה בקרב מפתחי אתרים, במיוחד לאור העובדה שמידות התמונה שונות וגודל הרכיבים משתנה בהתאם לשטח הזמין.
הנה כמה דוגמאות לחשיבות השמירה על יחס הגובה-רוחב:
- יצירת מסגרות iframe רספונסיביות, שהן 100% מרוחב ההורה והגובה צריך להישאר ביחס של אזור תצוגה ספציפי
- יצירת קונטיינרים פנימיים של placeholder עבור תמונות, סרטונים והטמעות, כדי למנוע פריסה מחדש כשהפריטים נטענים ותופסים מקום
- יצירת שטח רספונסיבי ואחיד להמחשות נתונים אינטראקטיביות או לאנימציות SVG
- יצירת מרחב רספונסיבי ואחיד לרכיבים שמכילים כמה רכיבים כמו כרטיסים או תאריכים ביומן
- יצירת שטח רספונסיבי ואחיד למספר תמונות במידות שונות (אפשר להשתמש בו לצד
object-fit
)
התאמת אובייקט
הגדרה של יחס גובה-רוחב מאפשרת לנו לשנות את גודל המדיה בהקשר רספונסיבי. כלי נוסף בקטגוריה הזו הוא המאפיין object-fit
, שמאפשר למשתמשים לתאר איך אובייקט (כמו תמונה) בתוך בלוק צריך למלא את הבלוק הזה:
הערכים initial
ו-fill
מתאימים מחדש את התמונה כך שתמלא את המקום. בדוגמה הזו, התמונה נדחית ומטושטשת בזמן שהיא מכווננת מחדש את הפיקסלים. לא אידיאלי. object-fit: cover
משתמש בממד הקטן ביותר של התמונה כדי למלא את השטח, וחותך את התמונה כדי שתתאים אליה על סמך הממד הזה. הוא "מתקרב" אל הגבול הנמוך ביותר שלו. object-fit: contain
מבטיח שתמיד תהיה תמונה גלויה, וכך ההפך מ-cover
, שבו הוא לוקח את גודל הגבול הגדול ביותר (בדוגמה שלנו למעלה (בדוגמה למעלה זה הרוחב), ומשנה את גודל התמונה כדי לשמור על יחס הגובה-רוחב הפנימי שלה תוך כדי התאמה לשטח. באותיות object-fit: none
התמונה נחתכה במרכז שלה (מיקום האובייקט המוגדר כברירת מחדל) בגודלה הטבעי.
לרוב, השיטה object-fit: cover
פועלת ברוב המצבים כדי להבטיח ממשק אחיד ונעים להתמודדות עם תמונות במידות שונות, אבל המידע יאבד (התמונה תיחתך בקצוות הארוכים ביותר).
אם הפרטים האלה חשובים (למשל, כשעובדים עם שכבת-על של מוצרי טיפוח), לא ניתן לחתוך תוכן חשוב. התרחיש האידיאלי הוא תמונות רספונסיביות בגדלים שונים, שמתאימות לשטח של ממשק המשתמש בלי לחתוך.
הפריצה הישנה: שמירה על יחס גובה-רוחב עם padding-top
כדי לשפר את הרספונסיביות של המודעות, אפשר להשתמש ביחס גובה-רוחב. כך אנחנו יכולים להגדיר יחס ספציפי ולבסס את שאר המדיה על ציר נפרד (גובה או רוחב).
פתרון מקובל היטב בדפדפנים שונים לשמירה על יחס גובה-רוחב על סמך רוחב התמונה, נקרא "Padding-Top Hack". בפתרון הזה נדרש קונטיינר הורה ומאגר צאצא במיקום מוחלט. לאחר מכן, יחס הגובה-רוחב יחושב כאחוז כדי להגדיר אותו כ-padding-top
. למשל:
- יחס גובה-רוחב של 1:1 = 1 / 1 =
padding-top: 100%
- יחס גובה-רוחב של 4:3 =
padding-top: 75%
/ 4 = 0.75 - יחס גובה-רוחב של 3:2 =
padding-top: 66.67%
/ 3 = 0.66666 - יחס גובה-רוחב של 16:9 = 9 / 16 = 0.5625 =
padding-top: 56.25%
עכשיו, אחרי שזיהינו את הערך של יחס הגובה-רוחב, אפשר להחיל אותו על מאגר ההורה שלנו. לדוגמה:
<div class="container">
<img class="media" src="..." alt="...">
</div>
אחרי זה נוכל לכתוב את ה-CSS הבא:
.container {
position: relative;
width: 100%;
padding-top: 56.25%; /* 16:9 Aspect Ratio */
}
.media {
position: absolute;
top: 0;
}
שמירה על יחס גובה-רוחב עם aspect-ratio
לצערנו, חישוב הערכים של padding-top
לא מאוד אינטואיטיבי ומחייב תקורה ומיקום נוספים. באמצעות מאפיין ה-CSS המהותי aspect-ratio
החדש, הניסוח של שמירת יחס גובה-רוחב הרבה יותר ברור.
עם אותם תגי עיצוב, נוכל להחליף את: padding-top: 56.25%
ב-aspect-ratio: 16 / 9
, ולהגדיר את aspect-ratio
ליחס שצוין של width
ל-height
.
.container { width: 100%; padding-top: 56.25%; }
.container { width: 100%; aspect-ratio: 16 / 9; }
השימוש ב-aspect-ratio
במקום ב-padding-top
הרבה יותר ברור, ולא מחליף את מאפיין המרווח הפנימי כדי לבצע פעולות שחורגות מההיקף הרגיל שלו.
המאפיין החדש גם מוסיף את האפשרות להגדיר יחס גובה-רוחב של auto
, כאשר "רכיבים שהוחלפו עם יחס גובה-רוחב פנימי משתמשים באותו יחס גובה-רוחב, אחרת אין לתיבה הזו יחס גובה-רוחב מועדף". אם גם auto
וגם <ratio>
מצוינים יחד, יחס הגובה-רוחב המועדף הוא היחס שצוין, width
לחלק ל-height
, אלא אם מדובר באלמנט שהוחלף עם יחס גובה-רוחב פנימי. במקרה כזה, המערכת תשתמש ביחס הגובה-רוחב הזה.
דוגמה: עקביות בתצוגת רשת
זה עובד ממש טוב גם עם מנגנוני פריסה של CSS כמו CSS Grid ו-Flexbox. כדאי לשקול רשימה של ילדים שרוצים לשמור על יחס גובה-רוחב של 1:1, כמו רשת של סמלים של נותני חסות:
<ul class="sponsor-grid">
<li class="sponsor">
<img src="..." alt="..."/>
</li>
<li class="sponsor">
<img src="..." alt="..."/>
</li>
</ul>
.sponsor-grid {
display: grid;
grid-template-columns: repeat(auto-fill, minmax(120px, 1fr));
}
.sponsor img {
aspect-ratio: 1 / 1;
width: 100%;
object-fit: contain;
}
דוגמה: מניעה של שינוי הפריסה
תכונה נהדרת נוספת של aspect-ratio
היא היכולת ליצור placeholder של רווחים כדי למנוע Cumulative Layout Shift ולאפשר הצגה טובה יותר של Web Vitals. בדוגמה הראשונה הזו, טעינת נכס מ-API כמו UnFlood יוצרת שינוי פריסה כשמסתיימת הטעינה של המדיה.
לעומת זאת, באמצעות aspect-ratio
נוצר placeholder כדי למנוע את שינוי הפריסה הזה:
img {
width: 100%;
aspect-ratio: 8 / 6;
}
טיפ בונוס: מאפייני תמונה ליחס גובה-רוחב
דרך נוספת להגדיר יחס גובה-רוחב של תמונה היא באמצעות מאפייני תמונה. אם מידות התמונה ידועות לכם מראש, מומלץ להגדיר את המידות האלה בתור width
ו-height
.
בדוגמה שלמעלה, אם המידות הן 800 על 600 פיקסלים, תגי העיצוב של התמונה ייראו כך: <img src="image.jpg"
alt="..." width="800" height="600">
. גם אם לתמונה שנשלחה יש יחס גובה-רוחב זהה, אבל לא בהכרח ערכי הפיקסלים המדויקים, עדיין נוכל להשתמש בערכים של מאפייני התמונה כדי להגדיר את היחס, בשילוב עם סגנון של width: 100%
, כך שהתמונה תתפוס את השטח המתאים. כולם ביחד ייראו כך:
<!-- Markup -->
<img src="image.jpg" alt="..." width="8" height="6">
/* CSS */
img {
width: 100%;
}
בסוף, התוצאה זהה להגדרת aspect-ratio
בתמונה באמצעות CSS, ונמנעים שינויים מצטברים בפריסה (ראו הדגמה ב-Codepen).
סיכום
עם השקת מאפיין ה-CSS החדש aspect-ratio
במספר דפדפנים מודרניים, קל יותר לשמור על יחסי גובה-רוחב מתאימים בקונטיינרים של מדיה ופריסה.
תמונות של איימי שמבלן וליאונל גוסטב דרך UnFlood.