איך נמדדת הנגישות בדיגיטל?

נגישות בדיגיטל פירושה עיצוב ופיתוח של המוצרים הדיגיטליים שלכם, כך שבלי קשר ליכולות המנטליות או הפיזיות של המשתמשים, הם יוכלו לקיים אינטראקציה עם האתר, האפליקציה או כל מוצר דיגיטלי אחר בצורה משמעותית ושווה.

אבל איך ניתן למדוד את הנגישות של מוצר דיגיטלי? איך אפשר לדעת מתי משהו נגיש?

מבוא לבדיקת נגישות

יש דרכים רבות לבדוק את הנגישות של מוצר דיגיטלי. אחת מהגישות הבסיסיות היא להעריך אותה לפי תקנים של נגישות.

יש סוגים רבים של תקני נגישות. בדרך כלל, על פי החוק המקומי, החוקים והמדיניות שלכם, או יעדי הנגישות, או כללי הנגישות שלכם, ייקבעו ההנחיות שיש לעמוד בהן ואילו רמות צריך לעמוד בהן. אם לא נדרש תקן ספציפי לפרויקט שלכם, ההמלצה הרגילה היא להשתמש בגרסה העדכנית של הנחיות הנגישות לתוכן באינטרנט (WCAG).

הבדיקה של המוצר הדיגיטלי ביחס לתקן נגישות ורמת תאימות נקראת בדרך כלל בדיקת נגישות. בבדיקת הנגישות נעשה שימוש במגוון מתודולוגיות, טכניקות וכלים, כולל בדיקות תכנון, בדיקות אוטומטיות, ידניות וטכנולוגיות מסייעות (AT).

ביצוע בדיקת נגישות כדי לבדוק את רמת התאימות הבסיסית לנגישות של מוצר דיגיטלי. עם זאת, כדי לקבוע אם המוצר נגיש, לא מספיק להפעיל אותו בפעם הראשונה בתחילת הפרויקט. כדאי להריץ את הביקורת הזו מספר פעמים במהלך מחזור החיים של מוצרי התוכנה, כדי לבדוק אם היו שינויים ברמת התאימות, לעומת קבוצה של הנחיות ונקודות ביקורת שנקבעו מראש לגבי נגישות.

Web Content Accessibility Guidelines (WCAG)

Web Content Accessibility Guidelines (WCAG) הן קבוצה בינלאומית של תקנים לנגישות שפותחו באמצעות W3C, בשיתוף פעולה עם אנשים וארגונים. המטרה של WCAG היא לספק תקן משותף אחד לנגישות דיגיטלית, שעונה על הצרכים של אנשים, ארגונים וממשלות ברחבי העולם.

WCAG מיועד בעיקר למעצבים ומפתחים מבוססי-אינטרנט ונייטיב של אפליקציות לנייד. עם זאת, משתמשים רבים אחרים, כולל מפתחי תוכנה, יוצרי תוכן ועורכי תוכן וכל רמות הניהול, נהנים מההבנה והיישום של שיטות שמבוססות על WCAG בתהליך. יכול להיות שיחולו על התפקיד שלכם תקנים נוספים של W3C, כולל הנחיות הנגישות של כלי היצירה (ATAG) והנחיות הנגישות של סוכן המשתמש (UAAG). לכן, חשוב לבדוק את רשימת התקנים של W3C ולהשתמש באלה הרלוונטיים ביותר לתפקיד ולפרויקט שלכם.

מבחינת נגישות, WCAG נחשב ל "תקן הזהב" לבדיקת תאימות. הטיוטה הראשונה של WCAG פורסמה ב-1999. הגרסה הנוכחית היא WCAG 2.1, שהושקה ביוני 2018, בעוד WCAG 2.2 מתוזמן ל-2023. WCAG 3.0 הוא גרסה משופרת של ההנחיות. היא נמצאת בשלבי הכנה לקראת השקה עתידית, אבל לא צפויה להיות תקינה של תקן W3C בשנים נוספות.

להנחיות WCAG יש שלוש רמות של קריטריונים להצלחה: A, AA ו-AAA. הקריטריונים להצלחה קובעים את התאימות ל-WCAG. כדי לעמוד בתאימות ל-WCAG, המוצר הדיגיטלי שאתם בודקים צריך לעמוד בקריטריונים להצלחה ברמת היעד.

30

קריטריונים להצלחה

20

קריטריונים להצלחה ב-AA

28

קריטריונים להצלחה ב-AAA

בתקן הנוכחי (WCAG 2.1), יש 78 קריטריונים להצלחה בסך הכול, שמחולקים לכל רמה. חשוב לציין שכל רמה מתקדמת, כלומר אם יעד הנגישות שלכם הוא AA, כדי להשיג את רמת התאימות הזו אתם צריכים לעמוד בקריטריונים להצלחה של A ושל AA.

30

לעבור שלב A

50

מעבר לרמת A + AA

78

מעבר לרמת A + AA + AAA

עקרונות הנגישות

הקריטריונים להצלחה של WCAG הם קבוצה חשובה מאוד של הנחיות מפורטות שמנחות את המעצבים והמפתחים כיצד ליצור אפליקציות ואתרים נגישים. חשוב מאוד להבין את ההנחיות האלה כדי לטפל בבעיות שעולה בבדיקת התאימות לנגישות, אבל מהר מאוד ההנחיות נעשות טכניות מאוד.

אם זו הפעם הראשונה שאתם משתמשים בתחום הזה, כדאי להתחיל עם העקרונות של WCAG – Perceivable, Operable, מובנת וחזק (POUR). כשאתם מיישמים את עקרונות ה-POUR במוצרים הדיגיטליים שלכם, אתם יכולים להתמקד באופן שבו אנשים אמיתיים, כולל אנשים עם מוגבלויות, משתמשים במוצרים שלכם.

מורגש

הקטגוריה הראשונה ב-POUR היא אפשרית. העקרון הזה קובע שהמשתמשים צריכים להיות מסוגלים לתפוס את כל המידע החיוני שמוצג במסך, והוא צריך להיות מועבר לכמה חושים.

שאל את עצמך: האם יש במוצר הדיגיטלי שלך תוכן או פונקציונליות כלשהם שאדם עם מוגבלות מסוימת לא יוכל לראות? חשוב לקחת בחשבון את כל הסוגים השונים של המוגבלויות – ראייה, ניידות, שמיעה, ליקויי קוגניטיבית ודיבור, הפרעות וסטיבולריות ופרכוסים ועוד.

דוגמאות לתוכן שאפשר להבחין בו:

• להוסיף חלופות טקסט לכל התמונות והסמלים החיוניים שאינם דקורטיביים.
• הוספת כתוביות, תמלולים ותיאורי אודיו לסרטונים.
• הבטחה שצבע היא לא השיטה היחידה להעברת המשמעות.

ניתן להפעלה

הקטגוריה השנייה היא 'תפעול'. כדי לעמוד בעיקרון הזה, למשתמשים צריכה להיות יכולת להפעיל את הממשק של המוצר הדיגיטלי. הממשק לא יכול לדרוש אינטראקציה שהמשתמש לא יכול לבצע.

שאל את עצמך: האם משתמשים יכולים לשלוט ברכיבים האינטראקטיביים של המוצר הדיגיטלי שלך? האם יש בעיות בסדר המיקוד או ממלכודות המקלדת? איך מטפלים בממשקי מגע?

דוגמאות לתפעול:

• נוספה תמיכה במקלדת ובמסך המגע לכל הרכיבים הפעילים.
• כל מה שצריך לעשות הוא להבטיח שהמצגות והסרטונים יהיו זמינים.
• מתן מספיק זמן למשתמשים למלא טופס או שיטה להארכת פרק הזמן הזה.

ניתן להבנה

אפשר להבין מה הקטגוריה השלישית של POUR. לצורך עיקרון זה, המשתמשים חייבים להבין את המידע ואת אופן הפעולה של ממשק המשתמש.

שאל את עצמך: האם כל התוכן כתוב בצורה ברורה? האם קל להבין את כל האינטראקציות? האם הסדר בדף הגיוני — למשתמשים רואים, למשתמשים במקלדת בלבד ולקוראי מסך?

דוגמאות לתוכן מובן:

• כתיבה פשוטה - לא כדאי להשתמש במילה מורכבת, אם יש מילה פשוטה.
• הבטחה שהניווט במוצר הדיגיטלי שלכם יהיה צפוי.
• הבטחה שהודעות השגיאה ברורות ושקל לפתור אותן.

חזק

הקטגוריה האחרונה היא 'חסינה'. העיקרון הזה מתמקד בתמיכה בטכנולוגיות מסייעות, ומבטיח שהמוצר הדיגיטלי ימשיך להיות נגיש ככל שהמכשירים וסוכני המשתמש יתפתחו.

שאל את עצמכם: באילו סוגים של טכנולוגיות מסייעות אתם תומכים? האם המוצר הדיגיטלי שלך פועל רק בדפדפנים או במערכות ההפעלה החדשים ביותר? האם היא פועלת בכל נקודות העצירה ובכיוונים שונים של המכשיר?

דוגמאות למוצרים חזקים:

• בדיקת ניווט באמצעות מקלדת בלבד.
• בדיקה באמצעות טכנולוגיות שונות של קוראי מסך.
• חשוב להבטיח שאפשר יהיה לגשת לכל התוכן והפונקציונליות, בלי קשר לגודל המכשיר או לכיוון שלו.

זכרו – כל מהותה של POUR היא לא ציות קפדני לכללים מחמירים ומהירים. היא רק עוזרת לכם להבין את הצרכים המגוונים של המשתמשים ולענות עליהם.

בדיקת ההבנה

בחינת הידע שלכם במדידת נגישות